פרק א' ספור המעטפת - פוסט מודרניזם קבלי

תת פרקים:

• תפקידו של סיפור המעטפת ויתרונותיו
• פוסט מודרניזם מתוך משקפי הקבלה
• אקזיסטנציאליזם ומקריות לעומת השגחה תכנון ותכלית
• הבנות והארות משמוש במטפורות מעולם המחשבים
• הבעייתיות והחסרונות בסיפור המעטפת

תפקידו של סיפור המעטפת ויתרונותיו 7:50 דק'

המטרה : מטרתו של הסרט, הוא כנזכר לעיל – ללמד אותנו על מהותו האמיתית של האדם ועולמו.

הבעיה : אנו שבויים בתוך תפיסת עולם. המטריקס שלנו תופס את מוחנו ולא נותן לנו לראות, להבין, ללמוד.

הפתרון : תפקיד ספור המעטפת להצפין את המסר, לעטוף אותו בעטיפה מושכת, לעקוף את הפחד.

ספור המעטפת במהותו מדבר על מלחמה . מלחמה המתחוללת בין האדם לבין התודעה שהוא יצר. אותה תודעה שהייתה אמורה לעזור לו לשלוט בעולם, במציאות, פתאום קמה ופרסה את רשת שליטתה עליו, בבחינת "וקם הגולם על יוצרו".

מלחמה זו הינה משל / מטפורה לשתי סוגי מלחמות המתחוללות ברמות שונות בעולמנו: מלחמה ברמה הפיזית ומלחמה ברמה הרוחנית .

• ברמה הפיזית אנו עדים לגלגול סופר מתקדם חובק עולם של המהפכה התעשייתית בפורמט מודרני של מחשבים והי טק. על העולם כולו פרושה רשת כלכלית עצומה הבנויה מתאגידי ענק, המכוונת את כל מה שקורה בעולם כולל מדיניות, תרבות, חינוך וכו. עפ"י קו מנחה אחד – כסף, כסף, ועוד כסף. מה שמכונה כיום - הגלובליזציה. מי עומד בראשה? היא בעצמה. כל המין האנושי הפכו לעבדים של רשת התאגידים הכלל עולמית.

ברמה זו, למתבונן הפשוט, הסרט הוא עוד נדבך במאבקם של הארגונים ה"ירוקים" נגד השתלטות

התאגידים הגלובליים על האנושות. אנחנו מבינים שיש יותר...

• ברמה הרוחנית / מנטאלית אנו עדים לתופעה נוספת. האדם "החדש" יצר תפיסת עולם אשר השתלטה עליו וכלאה אותו בכלא רוחני / מנטאלי. כלא אשר מעלים מעיניו את המציאות כשלעצמה, האמיתית, המציאות שמעבר - המציאות המט-פיזית ( מעבר לפיזי). הוא חי בתוך בועה של עולם מעשה ידי אדם, עולם מוחלט הגדור בחוקיות מתמטית מדעית קרה. עולם מלאכותי שבבסיסו תרבות צריכה אדירה של מוצרים שהם חיקויים של חיים, עטיפות נוצצות שמאחוריהן ריקנות וגירויים עקרים.עולם של "כאילו". עולם שבו נקודת הייחוס לכל הדברים היא האדם עצמו. זה העולם .. וזהו! זה אני וזהו!

כאן באה לידי ביטוי גאוניותו של סיפור המעטפת.

ספור המעטפת אמור להביא את המציאות המט-פיזית לתוך עולם פיזי, עולמו של האדם. זהו אמנם פרדוכס, אולם זהו סוד הצלחתו המדהימה של הסרט. שם עיקר כוחו ושם גם שורש חולשתו.

בהמשך נעמוד על מקורו של הפחד הגדול של האדם בזמננו להכיר במציאות שמעבר לפיזי, שמעבר לעצמו, אולם מה שעשו האחים וושובסקי הוא שהם עקפו פחד זה ע"י שהמשילו בסרט את כל המציאות הרוחנית העליונה, (המטפיזית), שמעבר לאדם ולעולם ל תוכנות מחשבים , שלפי התסריט, הינם תוצר מעשה ידיו של האדם – סוכרייה שאנחנו לא מפחדים לאכול. האדם בסרט הוא ש"ילד" את AI (Artificial Intelligence) (בינה מלאכותית), שמייצג את העולמות הרוחניים אצלנו, ו AI "ברא" את המטריקס שהוא משל לעולם שלנו.

דרך משל זה אנו פתאום מבינים שהעולם שבו אנו חיים הוא בעצם אשליה או בשפה מודרנית עולם וירטואלי, וישנה מציאות מעבר לעולם הזה. הנגיעה במציאות שמעבר נותנת אפשרות למשמעות. זהו המסר העיקרי של הסרט. – המעבר מעולם פיזי מוחלט שבו נקודת הייחוס היא האדם הגשמי המוגבל, לעולם אפשרי שבו נקודת הייחוס היא רוחנית, מעבר לעולם, אינסופית ונעלמת.

ה"מלבים" תיאר מלחמה זו בשפתו הפיוטית כי היוונים שעסקו בהבנת החוקיות של העולם הזה, השתלטה עליהם ה"אספקלריה" (ההשקפה) של ההכרח – שהעולם הוא מוכרח המציאות, בעוד שהעולם הוא באמת אפשרי המציאות, או במילים שלנו – אין דבר העומד בפני הרצון. הרצון יכול להתעלות מעל לכל החוקים.

פוסט מודרניזם מתוך משקפי הקבלה 18:42 דק'

בתת פרק זה ננסה מתוך שתי זוויות: הפילוסופיה הכלל עולמית, והיהדות, להבין את התקופה שבה אנו חיים כיום, את הדרך שבה הגענו לשם, ואת הפוטנציאל הגלום בה כפי שהוא משתקף בסרט.

אם נתחקה אחרי התפתחות התודעה האנושית מאז בריאת העולם, ונדמה אותה להתפתחות של נפש אדם בודד, נגלה קווי דמיון מפתיעים. דומה כי כמו תהליך ההתבגרות מילד למבוגר , העובר דרך שלב הנקרא גיל ההתבגרות, גם האנושות כולה ובתוכה אנחנו יוצאים בתקופה זו ממרד הנעורים הגדול של כלל המין האנושי.

האנושות בכללותה, עד הופעת השכליות היוונית, חיתה במודעות אקטיבית לעולם הרוחני העוטף אותה. כל העמים כמעט ככלל הכירו בכך שהמציאות השלמה משתרעת מעבר לגבולות של הגוף, ושל העולם החומרי בו אנו חיים, ושחיינו כאן צריכים להיות מכוונים לפי תכליתם הרוחנית. עם התפתחותו של השכל החוקר פתאום קלט האדם כי הוא יכול "להבין" את המציאות, ועם הבנה זו הוא יכול לשלוט בה. האדם החל להפשיט את התופעות בעולם ממטענם הרוחני והרגשי ולהסבירם על פי נוסחאות מתמטיות קרות וחסרות חיים. המדע נתן לאדם בו זמנית גם כלי שליטה בעולם , וגם הרגשה שהוא כבר לא צריך אף אחד - הוא אוטונומי – עומד ברשות עצמו. הוא מגדיר את עצמו כפי שהוא למד להגדיר את העולם, הוא הריבון של עצמו. נשמע לכם מוכר? לא בכדי. זהו בעצם הלך המחשבה הבסיסי של "הזמן החדש" – מרד הנעורים העולמי. "מורי הדרך" העיקריים של תקופה זו כמו שפינוזה, קאנט, דקארט, ניטשה, הובילו את המהפך – לא עוד הסברים מטפיזיים מופשטים – אנחנו נגלה אובייקטיבית מהו העולם ,מהו האדם, כאשר הקו המנחה הוא השכל- האדם הוא נקודת הייחוס, ה" אני " הוא המרכז - "המהפכה הקופרניקית". האדם לשיטתם, הוא אפילו זה שיצר (מתוך צורך שלו) את מושג האלוקות והעולם שמעבר – הוא ברא את אלוקים !!! כשם שהאדם חשב שהוא "מבין" את העולם כך הוא חשב שהוא גם ימצא את הערכים האובייקטיבים – את המוסר האמיתי, הנחה אשר אפשרה לו לזרוק לפח את כל האמונות הרוחניות / דתיות הקודמות אשר בסך הכול היו לשיטתו הסברים פרימיטיביים למהות העולם. האדם גירש את אבא מהבית. הוא האמין שבעזרת המדע האובייקטיבי – הוא יגלה את מהותו, את תכליתו, הוא יגלה משמעות. האדם עדיין האמין שהיא קיימת, רק שכמו שחסרים לו עדיין רק הכלים כדי להבין סופית את העולם, כך חסרים לו רק הכלים להבין באופן מוחלט את המשמעות.

אבל מה בסוף קרה?

היה משבר!!

פתאום החלו להופיע בקעים באוטונומיה של האדם (פוסט מודרניזם). החלשות העולם האנושי הטהור. החלו להופיע בזירה המדעית יותר ויותר סימנים שרמזו בצורה תקיפה והולכת כי לאדם אין כלים להבין את המציאות. לא רק שאין לו כרגע את הכלים, אלא שלעולם לא יהיו לו. המגבלה אינה טכנית אלא מהותית ! החלו להופיע שיטות שדיברו על יחסות, אי וודאות, קומפלמנטריות, אנטי חומר, אין יותר חומר, הכל סוגים של אנרגיה, שדות כוח, זמן שלילי, חלקיק שהוא גל, חומר שהוא אנרגיה, חופש החלקיקים, קוונטים, צפייה המשנה את התוצאות וכו. מושגים המצביעים על מוגבלות תפיסתית –שיטות המחקר עצמן נמצאו פסולות. האדם החל לקלוט שהכלים הסופיים של עולם החומר טובים רק ברמה של הבועה הקרובה שבה הוא חי, אולם אינם מספיקים כדי להבין את השלם. הוא החל לרדת מחלומו הראשוני להבין את המהות, את התכלית, אולם במקום להבין שהוא פשוט לא משתמש בכלים הנכונים, הוא עשה את השגיאה הפטאלית והחליט שאם המדע לא מצליח לגלות – אז כנראה אין משמעות אחת, אין תכלית, אין אמת !! ומכאן לניהיליזם טוטאלי – כל אחד והאמת שלו. לא יודעים אז לא כופים. ייאוש מידיעה. סובלנות כמעטה לחוסר תוכן וריקנות. אקזיסטאנציליזם – עולמו של המקרה, התאונה, והטעות.

זהו הכלא שלנו, זוהי התודעה – AI , התפיסה שיצר האדם שהשתלטה עליו. זהו העולם-העלם שהכניס האדם את עצמו אליו ושממנו הוא אמור לטפס החוצה.

לסיכום מצא את עצמו האדם מצד אחד, בעזרת המדע, שולט ביד רמה בעולם הקרוב הסובב אותו –מלך. ומצד שני, אותו מדע "גילה" לו כי הוא בסך הכול מקרה שקרה, אבק של כוכבים על גלקסיה עלומה שנעה בחוסר משמעות משום מקום לשום מקום, ללא תכלית, ללא מטרה, וללא משמעות, תאונה או טעות אבולוציונית. מבחוץ הוא מלך, ומבפנים ריקנות תהומית וריקבון רוחני. לתוך דיכוטומיה זו של עידן הפוסט-מודרניזם נכנס המטריקס אשר אמור לגלות חזרה לאדם השקוע בצעצועים האלקטרוניים המדהימים של סוף המאה ה20 את הכלים כדי לפרוץ מעולמו הפיזי של האדם – לגעת בנקודה של ה"מעבר" וע"י כך למצוא משמעות – תכלית וייעוד.

זהו תפקידם של בני שם (בנו של נוח). לשם "שם" שתי משמעויות: name , there . המשמעות הראשונה היא שם ולא פה. יש את העולם הזה , הקרוב, ויש את מה ששם, מעבר, מחוץ לגבולות העולם הזה. חז"ל מספרים לנו ש"שמיים" זה "שם" פעמיים, והם נבראו תחילה. הם מייצגים את התכלית, המטרה. הארץ נקראת ארץ מלשון רצון וריצה – חסרון , צורך שגורם לתנועה אל התכלית אל המטרה. "שם" במובן name מייצג את המהות- תכליתו של הדבר, שהוא שם ( there )- מעבר להרכבו הפיזי, מעבר לגופו. (כמו שמודגם בסרט בשמו של NEO שבשינוי סדר האותיות מתקבלת תכליתו – ONE ). על הארץ לעולם לא נמצא את התכלית, את המשמעות – כי היא שם, מעבר, בשמיים. המדע שניסה עם כלים ארציים למצוא אותה נכשל, אז האדם החליט למצוא תחליפים ארציים למשמעות ולמהות האמיתית – המהות שמעבר – המהות הרוחנית. הבעיה היא כי תענוג ואושר אמיתיים נובעים תמיד ממילוי הייעוד, מהגשמת התכלית, ולכן התחליפים הארציים אינם מביאים את האושר המיוחל אשר מגיע רק כאשר האדם ממלא את ייעודו המקורי , כאשר הוא מתחבר אל ה"שם". עד אז, על אף מילוי הרצונות הארציים, הוא פשוט מרגיש ריק – "והנפש לא תמלא".

לאדם ניתן תפקיד כפול. מצד אחד "רדוה וכבשוה" – לכבוש ולשלוט על העולם, ומצד שני "לעבדה ולשמרה" – לשמור על העולם ככלי לעבודה רוחנית ומילוי הייעוד, הגשמת התכלית שניתנה לו ע"י שולחו. האדם ב"זמן החדש" בשכרון התפעלותו מעוצמתו ויכולת שליטתו ,שכח את ה"לשמרה". הוא שכח את תפקידו וכך החל להרוס את העולם . זהו עולמו של יפת (בנו האחר של נוח - אבי יוון), אבי העולם המערבי, שהוא רק חצי תמונה – החצי של השליטה . המטרה הסופית היא איזון בין יכולת השליטה לבין הכרה בשליחות ובשולח, וקבלת המרות, עצמאות מול עבדות, חופש מול ייעוד.

שלמות היא תמיד חיבור חי בין ניגודים, והאדם השלם הוא זה שיכול להכיל את הניגודים בתוכו. "וישכון יפת באוהלי שם".

אקזיסטנציאליזם ומקריות לעומת השגחה תכנון ותכלית

במשך הסרט כולו אנו עדים למלחמה השקפתית בין מורפיאוס וניאו, לבין ס"מית ושאר נציגי ה"מערכת". מהותו של המטריקס הוא עולם וירטואלי (דמיוני) בו "חיים" מוחות האנשים הרדומים באשליה של מציאות. המטרה של ה"מערכת" וסוכניה הוא שמוחות האנשים ש"משחקים" בתוך אותו עולם דמיוני לא יתעוררו ממנו, ולכן תפקידם הוא לשכנעם כי "זה מה שיש" וכל דיבור על מציאות שמעבר, על תכלית וייעוד הוא עקר ושטותי. זהו קו ההגנה הראשון של המערכת. (בהמשך נתוודע לכך שישנם קווי הגנה נוספים עבור אותם " חריגים" שאינם "קונים" את הבלוף ולא מסתדרים בתלם של המערכת, כיון שמשהוא דוחף אותם בכל זאת לנסות לחפש , להתעורר. להם מוכרת ה"מערכת" בתוך המטריקס גלולות כחולות בצורת סדנאות ושיטות רוחניות שונות המדברות אמנם על שחרור, אולם תפקידם האמיתי הוא רק להשקיט את המצפון הבוער לחירות, להסיטם מדרך לוחמי ציון, ולהשאירם בתוך האשליה).

תפקידו של ס"מית מתקופת היותו סוכן המערכת ועד טיפוסו לעמדת תשלילו של ניאו, לשכנעו כי מאבקו חסר תועלת. לדבריו :" תקווה, אמת, אהבה, בחירה, הינם המצאות של מוח אנושי עלוב המנסה להצדיק קיום חסר משמעות ותכלית. אשליות שהינם מלאכותיות כמו המטריקס עצמו". מעין מה שלמדנו לעיל כי האנושות באכזבתה מהבנת המציאות האמיתית והמשמעות, קבעה שרירותית כי אין כזאת , וחיפושו הבלתי נלאה של האדם אחריה נובעים מחוסר השלמתו עם עובדת חסרונה. העולם לא נברא מתוך תכנון ולכן משולל כל תוכנית ייעוד או מטרה. העולם פשוט קרה – מעין תאונה בלתי רצונית. קולו של ס"מית הוא קולה של האקזיסטיאנצליזם, התפיסה שמחזיקה במוחותיהם של רוב העולם ה"נאור" בתקופתנו. ביסודה מונחת ההנחה שכבר הבנו – ייאוש מלמצוא מטרה. אין אמת, אין משמעות, אין תכלית – כל אחד יחליט לעצמו מה התכלית. או אפילו לפי ז.פ.סארטר: התכלית היא להיות מסוגל לחיות ללא תכלית, ללא משמעות. חופש וסובלנות שהינם מסווה לשיברון ערכי כלל אנושי. אנחנו לא יודעים מה נכון, אז כל אחד יעשה מה שהוא חושב וינסה לא לפגוע בזכותו הדומה של חברו. סובלנות הנותנת כשרות עקיפה ולגיטימיות להשקפות פסולות והרסניות במסגרת חופש הפרט, חופש הביטוי, ועוד מיני חופשים אשר מהותם האמיתית עבדות נוראה לעולם האשליה ,למטריקס, לעולם החומר והתאוות הגופניות (סייפר).

לעומתם אנו רואים את ציון ולוחמיה- אשר רואים את עצמם בשליחות. שליחות לאמת. מתוך הבנתם כי העולם מתוכנת / מתוכנן ע"י תודעה שנמצאת מעבר למציאות שאנו מכירים, הם מבינים כי אם יש תוכנית, אז יש מטרה, יש תכלית. התפקיד של ה"אחד" ושל כל אחד ואחד הוא להבין את תפקידו – את הסיבה שהוא פה , את השתלבותו בתוכנית הכללית. מורפיאוס בנאומו לפני המבצע מלמד את חבריו כי אין דבר כזה תאונה או מקרה – יש השגחה, תכלית, ייעוד. יש משמעות לכל דבר, לכל פרט, לכל רגע. יש תוכנית !!! מלחמתם היא בראש וראשונה להכיר בשליחות. בהמשך המלחמה עוברת להתנגדות והתמודדות עם סוכני המערכת המנסים להרדים אותם ואת שאר האנושות. החופש האמיתי הוא חירות מהעבדות למטריקס, חירות הכרוכה במסירות הקרבה ומחויבות לאמת, לדרך של לוחמי ציון.

הבנות והארות משמוש במטפורות מעולם המחשבים 19:06 דק'

חכמים מספרים לנו כי העולם הסובב אותנו הוא בעצם תמונת ראי של עולמנו הפנימי. כל מה שאנו רואים בחוץ הוא ביטוי של מה שקורה אצלנו בפנים. זהו הכלי שבעזרתו אנו יכולים לעבוד ולתקן את אותו עולם נסתר של הוויתינו הפנימית. ואם כך הם הדברים בנושאים שאינם בשליטנו – רוח, אש, מלחמות, שחיתות,מחלות וכו, על אחת כמה וכמה במוצרים אותם האדם יוצר. מדהים לראות כיצד האדם בונה את כליו לפי מבנה גופו ונפשו. המנוע של הרכב לדוגמא דומה להפליא למבנהו של ליבו של האדם. באותו אופן, יצר האדם את המחשב הבנוי לפי דוגמת צורת חשיבתו. ע"י התבוננות בעולם המחשבים אנו יכולים ללמוד רבות על מבנה נפשו ושכלו אל האדם ושל המציאות בה הוא חי. חז"ל מספרים לנו כי "כל העולם נברא בשבילי" – כל העולם צועק לאדם מסרים האמורים לכוון אותו אל ייעודו, אל נשמתו, השאלה היא אם יש אוזן המקשיבה לקולות הנסתרים. תהילים:( השמים מספרים כבוד א-ל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע, יום ליום יביע אומר, ולילה לילה יחווה דעת. אין אומר ואין דברים? בלי נשמע קולם !).

המטפורה של עולם המחשבים שהוא לב ליבו של הסרט מטריקס פותחת פתח נאה להתבוננות בסוד נפשו של האדם והעולם, ודרך המשל אנו יכולים להבין הרבה מושגים ורעיונות בצורה יותר מוחשית וברורה.

הנושא הראשון והחשוב ביותר הוא היכולת ליצור,"לברוא" מציאות. אנו עדים בעידן טכנולוגי מתקדם זה כי כל נער ממוצע, אחרי קורס תוכנה כזה או אחר, בעזרת הכלים הנכונים, יכול ממש ליצור עולם קטן- מציאות וירטואלית. כמובן שככל שהכלים משתכללים , התוכנה נראית יותר ויותר אמיתית ,עד שכיום יש משחקים בהם המשתמש ממש נכנס כולו לתוך המציאות המדומה , ויכול אף לשחק כנגד אחרים הנכנסים אליה יחד עמו. זאת לא תהיה הגזמה אם נאמר שברגע זה, ובכל רגע ורגע, אחוז גבוה מאד מהעולם ה"נאור" חי בתוך אותו עולם וירטואלי של האינטרנט. אמנם יצירה זו היא עדיין "יש מיש", אולם אנו מתקרבים מאד בתפישתנו אל האפשרות של בריאה "יש מאין" כאשר כל ההבדל הוא שהמתכנת נמצא במקום שבשבילנו הוא "אין",מעבר למציאות שלנו. פתאום נראה לנו אפשרי שאנו בעצם בתוך תוכנה מאד איכותית – סימולציה וירטואלית העוטפת אותנו מכל הצדדים עד שהיא נראית ממש "מציאותית". סיפור הבריאה פתאום נהיה מאד פשוט, מובן וקרוב, כשההבדל היחיד הוא שכאן החומרה היא ביולוגית.

רמז חשוב להקבלה זו בין המטריקס לעולמנו היא העובדה שמתבררת בסרט השני שם ניאו מגלה כי כוחותיו המופלאים השוברים את חוקיות העולם עומדים לו גם במציאות שמחוץ למטריקס . הכרה זו צועקת אלינו כי גם העולם ה"אמיתי" שמחוץ למטריקס הוא מתוכנת !!!

• נושא נוסף מומחש בצורה יפה מאד בסרט ע"י עולם המחשבים והוא שהאדם נמצא איפה שמחשבתו נמצאת. עיקרו של האדם היא הכרתו הנפשית , וישנה אפשרות הפרדה בין ההכרה הנפשית לבין ההכרה הגופנית . ההכרה הגופנית צריכה לשמש ככלי לפיתוח ההכרה הנפשית ולא כמחסום בפניה. חלק מטכסיסיו של הס"מית הפנימי שלנו ושאר סוכני המערכת הוא פשוט לזרוק את מחשבתנו הצידה מהדרך . למנוע את יישוב הדעת.
• נושא חשוב במיוחד הוא ההכרה שבסרט אף על פי שכל התוכנות, מה" מקור ", דרך הארכיטקט והנביאה , ועד כולם, אינם אנושיות, בכל זאת הם מופיעות בדמות אדם. למה?!?. כדי לאפשר את הקשר עם ניאו וחבריו אשר נמצאים בתוך עולם וגוף אנושי. המדיה שדרכה מתבצעת התקשורת היא מדיה אנושית , ולכן התוכנות מאנישות את עצמן כדי לתקשר. אנו מכירים את זה יפה מעולם המחשבים שם צריך להפוך קבצים מסוג אחד למשנהו כדי לאפשר קריאתם בפורמט אחר, מה שלא משנה את תוכנם ! בעזרת הבנה זו אנו יכולים להבין מה שהרבה פעמים נראה לנו מאד "פרימיטיבי" כאשר אנו פותחים את ה"סידור" ורואים איך ביהדות מדמים את התודעה העליונה לאדם ומקנים לו תכונות אנושיות של כעס, סליחה, רצון וכו. ה"שלם", באמת אין לו צורה ולא דמות ולא גבולות ולא כלום! אנחנו , כדי לתקשר עמו ולגעת בו, בונים מסילות היוצאות מעולמנו, ולכן הן דומות לנו. הוא מצדו מתקשר עמנו לפי עולם הדימויים שלנו. החכם הוא זה שיודע איך להתבונן מעבר למשל, מעבר לסוג המדיה. " ומלכותו בכל משלה" – כל העולם הוא משל, הוא כלי של תקשורת. תקשורת עם המתכנת הראשי שנמצא מעבר לדלתות האחוריות של המציאות.
• עובדה נוספת המתבהרת לנו ממשל המטריקס הממוחשב היא כי בתוך ההוויה של המטריקס מופיעים לנו דמויות שונות. חלק מהדמויות הינם אמנם "שחקנים" אשר יש להם גוף אמיתי מחוץ למטריקס. וחלק מהדמויות הנראות "אנושיות" בעין בלתי מזוינת, הם בסך הכול חלק מהתוכנה! אין להם מציאות מעבר לאשליה, הם נראים אנושיים אבל באמת הם "רק" תוכנות. זו אולי הסיבה שיחסית קל לנו "העדינים בנפשנו" להתמודד עם האלימות הקשה בסרט – פשוט כיוון שאנו מבינים שהסוכנים ושאר התוכנות אינם "אמיתיים" – הם רק חלק מהתוכנה. הבנה זו נותנת לנו הצצה לנושא מאד עדין שלרבים קשה לקבלו : ההבדל בין אדם שיש לו נשמה לבין אדם שאין לו נשמה, והמבין יבין.

בנוסף, בתוך הדמויות במטריקס יכולים " להתעבר " כוחות מהעולם שמעבר.

• נושא נוסף שמתבהר ממטפורת המחשבים הוא צורת בריאת העולם. בספר " מאור עיניים" מובא כי העולם נברא באופן של 10 צמצומים. כביכול התודעה האין סופית צמצמה עצמה 10 פעמים כדי שהמוחות המוגבלים שלנו בעלי המעבדים החלשים יוכלו להתמודד עם הקובץ הענקי האין סופי. תוכנת הצמצום / הכווץ, מעין WINZIP מיוחד, כווצה את המידות הרוחניות העליונות לתוך פורמט גשמי שאליו אנו יכולים להתייחס. כל העולם הגשמי הוא אם כן מלא ב"אייקונים" מכווצים אשר מאחורי כל אחד מהם מסתתרת עוצמה רוחנית אין סופית ,אשר כל הדרוש לשחררה הוא בקיאות בתוכנת הכווץ.(ראה פרק עבודת המידות)
• אפקט פסיכולוגי חשוב מאין כמוהו מושג ע"י מורפיאוס ולוחמי ציון בהבינם כי ה"אחד", וכל אחד ואחד מושם לכתחילה בתוך מציאות חיים המתוכנת במיוחד עבורו, ובמשך חייו עובר את תכנית האימונים המיוחדת שהוכנה עבורו על כל תלאותיה כדי להביא אותו אל הגשמת ייעודו האישי . ידיעה זו מאפשרת לו לקבל את הקשיים העוברים עליו מתוך הכרה כי ההתמודדות אתם וההתגברות עליהם היא התכלית שלשמה הם תוכננו ונשלחו לו. הכרה זו גם עוזרת לו לבחור את מסלולו / לקבל את המסלול שהוכתב עבורו ולא לשבת ולזפזפ בין התחנות כאשר אוכלת אותו ההרגשה שאולי הוא ברגע זה מפספס את שאר הערוצים. הרגשה אשר נובעת מכך שהוא מאמין לס"מית המשכנע אותו כי תכלית החיים היא להסתיים , ואין שום המשך או מעבר. החיים האלה הם מה שיש וזהו, והוא מרגיש כל הזמן בלחץ שאולי הוא מפספס. הדחף של הנשמה להגשמה של ייעודו הרוחני מטיחה בפניו את העובדה שבאמת הוא לא מרגיש מלא ומסופק, הרגשה אשר גורמת לו לחפש עוד ועוד תחליפים ארציים בערוצים האחרים. לעומת זאת לוחמי ציון, משלימים עם תפקידם, מקבלים את מסלולם ויודעים שהכול מכוון מלמעלה, ולכן פנויים להתקדם למילוי ייעודם בתוך מסגרת חייהם (מארצך, ממולדתך ומבית אביך), ועם מילוי הייעוד – להרגשה של סיפוק ואושר הנגזר מהאישור שהם מרגישים על הגשמת תכליתם. יישוב הדעת.

גם כאשר העניינים לא זורמים איך שהם בדיוק היו רוצים, הם מאמינים שכל מה שקורה קורה לטובה, ואם הם עדיין חיים – סימן שהכול בסדר . חכמים לימדו אותנו כי מי שחי באמונה כזו שהכל קורה לפי תוכנית לטובה – מושך אליו את הזרימה של התכלית הטובה.

• לימוד נוסף המושג ממטפורת התוכנה נוגע באפשרות לשנות. לכל אדם יש את היכולת לתכנת את עצמו מחדש. זאת אומרת שיש לו היכולת לעשות "אתחול" של ההוויה שלו – RESTART . זאת אומרת שחוץ מה"אתחול" הכפוי שהאדם עובר כאשר הוא מגיע למבוי סתום בחייו עם חוסר יכולת להתקדם לקראת תכליתו, שאז מוציאים אותו מהמטריקס ומחזירים אותו לניסיון נוסף בתור דמות חדשה, ישנה אפשרות לאדם מיוזמתו ל"אתחל" את עצמו באותה דמות, עם אותם כלים ולהוריד עדכונים חדשים שיעזרו לו בדרך אל היעד. במסגרת שינוי זה נמחקת לו ההיסטוריה של הבעיות. זה כבר לא הוא שעשה אותם, הוא כבר מישהו חדש. זה נשמע אולי ילדותי אולם זה אחד הכלים הכבירים של גדילה רוחנית והתקדמות. תשובה. היכולת להיוולד מחדש באותו גוף - "אני היום ילידיתיך". למי שאין כלי אדיר זה יכול לחיות חלק גדול מחייו עם כעס עצמי וחוסר השלמה פנימית על ה"נפילות" מהסטנדרטים הערכיים שהוא מצפה מעצמו, דבר אשר יכול לקבע אותו, ולצבוע את חייו בצבעים קודרים. כל עוד התייחסנו לחיינו באופן ה"נורמלי" לא תפסנו איך ניתן כך פשוט למחוק. כעת, בעזרת המטריקס אנו מבינים שאנו בתוך תוכנה, וכל מה שצריך זה ללמוד את שפתה ואיך משתמשים בה. ישנה אפשרות להפוך למתכנת ולברוא את עצמי מחדש. "אל תתן למי שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות".

הבעייתיות והחסרונות בסיפור המעטפת 7:18 דק'

בפתיחתו של פרק זה תיארנו את תפקידו של הסרט בהעברת המסר שיש מציאות מחוץ לבועה שבה אנו חיים. דיברנו קצת על הקושי להציג "עולמות שמעבר" לאדם שחי בתוך בועה זו של עולמו הפיזי, ושטוף ב"הסתה" של סוכני המערכת היוצרים חומת אש סביבו על מנת להשאירו "שפוט" במטריקס לנצח. לצורך כך המשילו היוצרים בסיפור העלילה עולמות רוחניים אלו ל AI שהיא יצירה אנושית, כדי שיהיה לנו קל לקבלה.

בהקבלה זו אמנם קל לנו יותר "לאכול" את העלילה ומסריה המוצפנים, אולם כמובן נוצר עוות אשר איננו מתאים להוויה האמיתית.

•  בסרט, המטריקס נוצר ע"י AI כמנגנון שליטה באנושות. מטרה שהיא ביסודה שלילית, כחלק ממלחמה בין המכונות לאנושות. ההוויה האמיתית של העולם היא אמנם אשליה – עולם של שקר, "עלמא דשקרא", אולם מטרתו היא חיובית. העולם הוא בעצם פלטפורמה של השתלמות. תוכנת אימונים (מעין זו שעובר ניאו) שבה בתוך עולם של ניגודים ושקר, האדם צריך למצוא שלמות ואמת. מסלול אימונים לבניית הנשמה שתכליתו טובה- להביא את האדם לקרבה עם המתכנת, קרבה שסופה חיבור ואחדות.

•  בסרט, ההתעוררות מביאה את הנשמה לצאת מהעולם הדמיוני ומסלול הכשרתו מתבצע בחוץ. בהווייתנו גם ההתעוררות נעשית בתוך העולם, וגם מסלול ההכשרה מתקיים פה. כמובן שבסרט המלחמה היא מאד פיזית ואלימה כיוון שלפעילות כגון זו יכולים להתקשר צופי כל העולם, אמנם המלחמה האמיתית היא הרבה יותר פנימית ועדינה ונוגעת יותר לצורות התפיסה והחשיבה הבאות לידי ביטוי בהתנהגות (ראה פרק עבודת המידות).

•  היות וגם המציאות מחוץ למטריקס צריכה להיות אנושית בגלל הסיבות עליהם דיברנו, נוצר מצב מוזר שבו לכאורה עולם האמת שמחוץ לאשליה, שאמור להיות נקי וטהור, עולם השמור לאלו שזיככו עצמם מהחומריות והארציות, נמצא בסרט לא כל כך שונה מהמטריקס עצמו. מעבר לעובדה שיש עוות בסיסי הנובע מהסיבה הנזכרת לעיל, כנראה נכנעו היוצרים בנקודה זו לעוד צרכי הפקה הוליוודיים, והגזימו נקודה זו ביותר בתיאור אופן חייהם ה"לא צנוע" בציון.