הלכות הגעלת כלים
כללי
א. כלי בישול וכלי הגשה של אוכל שהשתמש בהם בחמץ אסור להשתמש בהם בפסח ללא הכשרה. ומה טוב שכל אדם ירכוש לעצמו כלים מיוחדים לפסח וישמרם משנה לשנה ועל ידי כך יחסוך לעצמו טירחה מרובה.
ב. כלי חמץ שאינם עומדים לשימוש בפסח, צריך לנקותם היטב ולהצניעם במקום סגור שלא יבואו להשתמש בהם. ואין צורך למוכרם במכירת חמץ. והרוצה להחמיר על עצמו ימכור רק את החמץ שבהם לאחר שינקם היטב.
ג. כלי שאי אפשר לנקותו מחמץ הדבוק עליו, ישפוך על החמץ הדבוק ובסדקים חומר ניקוי בכדי לפגום את החמץ מאכילה, ויצניע את הכלי עד לאחר הפסח. [עיין שו"ע תנ"א ס' א']. ואם לא ניקהו קודם הפסח צריך לנקותו אחר הפסח כיון שהחמץ הדבוק אסור באכילה כדין חמץ שעבר עליו הפסח. [כה"ח תנ"א ס"ק ז', מש"ב ס"ק ו'].
ד. כל כלי שהשתמשו בו בחמץ, אסור להשתמש בו החל מזמן שהחמץ נאסר באכילה, ואם רוצה להשתמש בו, חייב להכשירו כפי שיבואר להלן.
יש מספר דרכים לבליעת חמץ:
ע"י אש בלי מים.
ע"י בישול בכלי ראשון.
ע"י בישול בכלי שני. ד) ע"י שהייה ארוכה של החמץ בכלי. ה) ע"י שהיית חמץ חריף בכלי.
ו. הכלל שנתנו חז"ל להכשרת כלים הוא: כבולעו כך פולטו, דהיינו באותה דרך שהכלי בלע את החמץ, כך יפלוט את החמץ שבו.
ז. כלי שבלע בכלי שני, בעירוי, בכבוש, בחריף הכשרו כפי רוב תשמישו. בכלי שני או בעירוי כדלהלן וטוב להחמיר ולהגעיל אותו ברותחין. [עיין שו"ע תנ"א ס' ו' רמ"א וכה"ח שם].
ח. אין מגעילים כלים בחול המועד פסח. אמנם אם יש צורך מיוחד להכשיר בפסח יכשיר על ידי ליבון. [עיין רמ"א תנ"ב ס"ע א']. ובשעת דחק ישאל שאלת חכם. [עיין כה"ח שם ס"ק כ"ח_).
ט. אמרו חכמי המוסר בעניין הגעלת כלים: רבים העושים ומועטים המבינים. לפיכך, טוב לשאול חכם אופן הגעלתו של כל כלי וכלי טרם יגעילנו. ואם אפשר, יש להגעיל בפני בעל תורה הבקי בדיני הגעלה.
כללי הגעלה
א. הכשרה ע"י הגעלה מיועדת לכלים אשר השימוש הרגיל שלהם הוא בדבר חם ורטוב, כגון: סירים, מצקות, צלחות, קערות, כפות ומזלגות וכל דבר שדרך להשתמש בו ברותחין.
ב. לפני ההגעלה יש לנקות את הכלי מכל לכלוך וחלודה. אבל אין חיוב לנקותו מן הכתמים שאין בהם ממשות. אם יש גומות בכלי ואי אפשר לנקותם היטב. ישרוף את אותם המקומות כדי שיישרף החמץ שבתוכם, ואחר כך יגעילו. ואם אי אפשר לנקות היטב הגומות והסדקים וגם אי אפשר ללבן שם, אי אפשר להכשירו.
ג. כל כלי שמועילה לו הגעלה, יכול גם ללבנו ליבון קל דהיינו לחמם אותו עד שיישרף עליו קש מבחוץ.
ד. כיצד מגעילים? מכניסים את כל הכלי לסיר גדול עם מים רותחים המעלים בועות, ומשהים את הכלי מעט בתוך המים כדי שיפלוט הכלי את החמץ אשר בלע. ובזה הכלי מוכשר. ונהגו לשוטפו במים קרים אחר כך.
ה. כלי שעלול להתקלקל במים רותחים, כגון כלים המודבקים בדבק, ואפילו אם רק הקת מודבקת בדבק, אי אפשר להכשירו בהגעלה. משום שיש לחוש שמא לא יגעילו יפה.
ו. כל כלי שאי אפשר לנקותו היטב, כגון נפה, שקי קמח, סלים של בד, מגרדת וכן כלי שפיו צר ואי אפשר לשפשפו מבפנים, לא מועילה להם הגעלה.
ז. כלי שיש בו גומות שאי אפשר לנקותם, ילבן את מקום הגומות, ובפרט בין הידות לסירים. ואם מחוברים ע"י הברגה יש לפרקם.
ח. טוב להימנע מלהשתמש בכלים המיועדים להכשרה במשך עשרים וארבע שעות לפני הכשרתם. וטוב לכתחילה להכשיר את הכלים בשעה שעדיין החמץ מותר באכילה ולא ימתין עד לרגע האחרון.
ט. טוב להניח בתוך כלי ההגעלה אפר או מעט סבון וכד' בכדי לפגום את הטעם של המים.
י. אם הגעיל הרבה כלים עד שנעכרו המים כעין ציר, אין מגעילין עוד בהם.
יא. אם מגעיל ע"י צבת שמחזיק בה את הכלי, צריך לרפות את הכלי ולחזור ולתפסו, דאם לא כן הרי לא באו מימי ההגעלה במקום הצבת.
יב. טוב להניח כלים להכשרה בתוך סל רשת, ולא יניח כלים הרבה בפעם אחת לתוך הכלי שהוא מגעיל בו, כדי שלא יגעו זה בזה, דאם כן, במקום נגיעתן אינן נגעלין.
יג. אין להגעיל אלא במים רותחים, ואם נחו המים מרתיחתם - ימתין עד שירתחו שוב, או יניח בתוכם אבן לוהטת שתרתיח את המים.
יד. נוהגים לשטוף את הכלים במים קרים אחרי ההגעלה. ובדיעבד אין לחוש. [כה"ח תנ"ב ס"ק ע"ד ע"ה מש"ב ס"ק ל"ד].
סכו"ם
א. סכו"ם שאין להם קת עץ או פלסטיק, הכשרם בהגעלה, ואפשר גם לשפוך עליהם מים רותחים מתוך מיחם שרתחו בו המים, אך לא מתוך תרמוס או כלי אחר שלא רתחו בו המים.
ב. סכו"ם שהשתמשו בהם לטיגון או שחתכו בהם דבר חם מאד צריכים הגעלה בכלי ראשון, ואי אפשר להסתפק בעירוי מכלי ראשון.
ג. נהגו שלא להכשיר סכו"ם שיש להם קת עץ וכד'. [כה"ח תנ"א ס"ק ל"ז].
סירים
א. כל כלי מתכת, שהשתמשו בו בחמץ ברותחין צריך הכשרה, וניתן להכשירו בהגעלה.
ב. כשרוצים להגעיל כלי גדול, מלבנים אבנים ומניחים בתוכו, ושופכים עליהם מים רותחין מכלי ראשון, אח"כ מגלגלים את הכלי הגדול כדי שתגיע ההגעלה לכל מקום.
ג. אפשר להגעיל חצי כלי, ואח"כ להפכו ולהגעיל חציו השני.
ד. אפשר להגעיל סירי אמייל ברותחין, וטוב להגעילם ג' פעמים.
ה. רצוי לא להגעיל סירי טפלון בגלל שלפעמים מבשלים בהם ללא נוזלים.
ו. אפשר להכשיר סיר לחץ על ידי הגעלה, וגם הגומי שבשפתו צריך הגעלה וניקוי, ורצוי להחליפו. ואם יש בסיר הברגות וחריצים שקשה לנקותם, אין מועילה הגעלה. ויעשו שאלת חכם.
ז. סירי אלומיניום צריכים הכשרה על ידי הגעלה, ומאחר ומצוי בתחתיתם כעין גומות שחורות צריך לנקותם היטב לפני ההגעלה. ואם נשארו כתמים ללא ממשות, אין הם מעכבים.
ח. צריך להכשיר את מכסה הסיר כמו הסיר עצמו, וצריך לנקות היטב בכל מקום בו יש קפלים. [עיין שו"ע תנ"א ס' י"ד].
ט. ידיות הכלים צריכות הכשר. ואם הן אינן נכנסות לתוך הסיר הגדול, יכול להכשירם בשפיכת רותחין עליהם. ואם יש בהם ברגים יש לנקותם היטב לפני ההכשרה או ללבן ליבון קל, וטוב לשאול בעניין זה שאלת חכם.
י. סירי אפיה ומגשי תנורים צריכים הכשרה על ידי ליבון, אולם מכיוון שאין הם יכולים לעמוד באש עד שיאדימו, אי אפשר להכשירם. ויניחם עם כלי החמץ. ומי שיש לו צורך בהם, ירכוש כלי אפיה מיוחדים לפסח.
יא. כלי שצריך ליבון ממש דהיינו שיותזו ממנו ניצוצות, אינו יכול להסתפק בליבון קל. [עיין רמ"א תנ"א ס' ד'].
יב. בדרך כלל קשה לנקות את המחבת באופן יסודי, ולכן מן הראוי לרכוש אחרת לפסח. והרוצה להכשירה צריך ללבנה ליבון קל, דהיינו להניחה על האש ללא מים ולחמם אותה בחום גדול עד שאם יניח עליה קש מן העבר השני, הוא יישרף. כל זאת בתנאי שיצליח לנקות אותה היטב גם מבחוץ.
כלי זכוכית
א. כוסות זכוכית שהשתמשו בהם בחמין בחמץ, מכשירים בעירוי רותחין מכלי ראשון. ונוהגים להחמיר ולא מגעילין כלי זכוכית שהשתמשו בהם בחמין.
ב. כלי זכוכית שהשתמשו בהן עם משקה קר כגון בירה, ויסקי וכד', משרים אותם במים קרים ג' ימים מעת לעת או שופכים עליהם מים רותחין מכלי ראשון. ובלבד שאין חשש לקלקול הכלי [עיין שו"ע תנ"א ס' כ"ו רמ"א ונו"כ שם. בא"ח צו י"ד. ר"פ ח"ג או"ח כ"ט].
ג. כיצד מכשירים על ידי עירוי ג' ימים?
ממלאים קערה גדולה במים ומכניסים לתוכה את כלי הזכוכית, וישאירם בתוך המים עשרים וארבע שעות ויותר, לאחר מכן יחליף המים, ימתין שוב עשרים וארבע שעות וכן בפעם השלישית ובכך הוכשרו.
ד. אם לא החליפו את המים והיו הכלים במים כמה ימים אין זה נחשב אלא כיום אחד. וכן אם שפכו המים לפני שעברו 24 שעות אין זה אפילו יום אחד.
ה. כלי הצריך עירוי ג' ימים ניתן להכשירו על ידי הגעלה. ובלבד שאין חשש לקלקול הכלי
ו. כלי בישול מזכוכית, אין להם הכשרה.
כלי עץ
א. נוהגים לא להכשיר כלי עץ בגלל שיש להם הרבה סדקים. ובכל מקרה אם רוצה להכשירם, יכשירם בהגעלה ובלבד שינקם יפה.
ב. כלי עץ וכד' שליטשו במקום להגעילו - לא עשה כלום.
ג. מרדה העשוי עץ -אין לו תקנה.
כלי פלסטיק
א. כלי פלסטיק שאין בהם חריצים דינם ככלי מתכות וכפי בליעתם כך הכשרם.
כלי חרס ואבן
א. כל כלי חרס שבישלו בו או הגישו בו חמץ, אסורים בשימוש בפסח ולא יועיל להם שום הכשר, לכן יש להצניעם כנ"ל.
ב. כלי חרסינה או פורצלן אין להם הכשר לכן ישטפם ויצניעם בארון נעול עד לאחר הפסח.
ג. תנורים וכיריים הבנויים מאבנים ולבנים, אפשר ללבנם ולהכשירם לפסח.
כיור
א. כיור חרסינה מנקים בכל החורים והסדקים, מיבשים אותו, ואחר כך מערים עליו מים רותחין מכלי ראשון. וניתן להכשירו אף על פי שהוא עשוי חרס כיון שהוא בד"כ בולע חמץ פגום שאינו ראוי לאכילה. יש מחמירים ואחרי ההכשרה הנ"ל מכסים אותו במכסה פלסטיק או מתכת ותבוא עליהם ברכה. [עיין שו"ע יו"ד ס' ק"ה ס' ב'. עיין כה"ח תנ"א ס"ק טו"ב כ' פ"ד. מש"ב ס' י"א ל"ז].
ב. כיור מתכת מנקים בכל החורים והסדקים ואחר כך מערים עליו מים רותחין מכלי ראשון.
ג. משולשים שבכיור אפשר להגעילם ברותחין בין אם הם עשויים מתכת ובין אם הם עשויים פלסטיק. אמנם יש לנקות היטב את כל החורים הנמצאים בהם, או לשרוף את החורים. וכבר נהגו להחליפם.
שיש
א. יש לנקות היטב את השיש ואח"כ לערות עליו מים רותחין. ואם מצויים בו חורים או סדקים יסתמום בגבס וכדו', עם כל זאת, טוב לכסותו בנייר כסף וכד'.
ב. שיש שערכו עליו בצק או שבלע מרותחין, יניח עליו אבן או ברזל מלובן ויערה עליו רותחין. [עיין שו"ע תנ"א ס' י"ז ונו"כ שם]. ואם יש חשש שיתקלקל יערה עליו רותחין מכלי ראשון ללא אבן מלובנת ויכסהו במפה.
ג. שיש מלאכותי אין לו הכשר וצריך לכסותו אחר הניקוי. [מדין כלי חרס].
שולחנות
א. שולחן סלון צריך לשטוף היטב, ואם לפעמים אוכלים עליהם ללא מפה טוב להחמיר ולערות עליהם מים רותחים, ואם יודע שאין דרכם להשתמש בשלחן ללא מפה, או שאין אוכלים עליהם חמץ חם, אין צריך לערות עליו רותחין.
ב. שולחן מטבח, יש לנקותו היטב ולערות עליו רותחין. בנוסף, טוב לכסותו בכסוי שיהיה הדוק עליו במשך ימי החג.
ג. שולחן שערכו עליו בצק או שבלע מרותחין, יניח עליו אבן או ברזל מלובן ויערה עליו רותחין. [עיין שו"ע תנ"א ס' י"ז ונו"כ שם]. ואם יש חשש שיתקלקל, יערה עליו רותחין מכלי ראשון ללא אבן מלובנת ויכסהו במפה מהודקת שתישאר כל החג.
ד. יש נוהגים שלא להשתמש בשולחנות בפסח גם אחר ההכשר אלא בפריסת מפה או דבר אחר. אמנם שולחנות שיש בהם חריצים חייב לכסותם אחרי ניקוי יסודי. [כה"ח תנ"א ס"ק רל"ב].
ה. מפות שולחן יש לכבס במים רותחין. ומפות שאי אפשר לכבס ברותחין יכבסו במים קרים או פושרים עם אבקת כביסה.
תנור אפיה
א. אין להכשיר תנור אלא בשעת הדחק מכיוון שבתוך דפנות הדלת מתאסף חמץ בעין.
ב. אע"פ שאין משתמשים בתנור בפסח חייבים לנקותו כמו כל הכלים ולכסותו או להדביק עליו נייר דבק כדי שלא יפתח.
ג. מי שנאלץ להשתמש בתנור בפסח אין לו להכשירו על דעת עצמו ועליו להיועץ ברב מומחה לדבר שידריך אותו כיצד להכשיר את התנור, כיון שלכל תנור דינים משלו.
ד. מגשי אפיה ממתכת שמשתמשים בהם בלי מים, צריכים ליבון. והליבון צריך להיות לכתחילה ליבון חזק עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו. אמנם מגשי אפיה שיש עליהם ציפוי אמייל אינם ניתנים להכשרה.
כלים שונים
א. מיקרוגל.
כדי להכשיר מיקרוגל יש לבצע ארבע פעולות:
לנקותו היטב במטלית לחה.
להמתין 24 שעות ללא שימוש.
להרתיח בתוכו צלוחית מים עד שיתאדו מתוכה כל המים.
במשך הפסח יש לחמם בו מוצרים רק כשהם בכלים סגורים.
ב. מדיח כלים.
יש לנקות את המסננת ואת המגשים ורצוי להחליפם. אח"כ יש להפעיל את המדיח פעם אחת בלי כלים בחום המקסימלי.
ג. כיריים של גז יש לנקות את כל החלקים היטב, את החצובות יש ללבן ליבון
קל. על מכסה הגז ומושב הכיריים יערה מים רותחים. עם כל זה טוב לצפות
את מושב הכיריים בניר כסף, וכן את החצובות אחרי שיגעיל כדין.
ד. מכסה הגז והכפתורים צריכים עירוי של מים רותחים. וטוב לכסותם בניר כסף.
ה. פלטה חשמלית. הכשרה על ידי ניקוי ועירוי רותחין מכלי ראשון, ואחר כך יחמם את הפלאטה כשעתיים. עם כל זה אח"כ יכסה את הפלאטה בניר כסף.
ו. מקרר צריך שטיפה וניקוי במים וסבון. ואם יש מקום שיש בו חמץ ואי אפשר לנקותו, ישפוך שם אקונומיקה או חומר אחר בכדי שיפסל ממאכל.
ז. ידיות המקרר צריכות ניקוי ועירוי מים חמים.
ח. המיקסר מחולק לשני חלקים: המנוע עלול להתלכלך בחמץ שיכנס בו בחורים ובסדקים, ולכן צריך לנקותו היטב במברשת דקה. ואם אי אפשר יש לעוטפו בניילון.
ט. גוף המטחנה שבה טוחנים, ינקה אותה היטב ויערה עליה מים רותחים, ויש שמצריכים הגעלה ממש, וטוב לחוש לדבריהם.
י. מטחנת קפה צריכה הכשרה כדלעיל.
יא. רשת שמולחים עליה בשר, וברור שכל השנה המלח היה נקי, אינה צריכה הכשרה אלא רחיצה, ואם מסופק - יגעיל. אמנם אם היא מעץ נוהגים להחמיר ולא להכשירה.
יב. ארונות מטבח שמניחים בהם חמץ צריכים ניקוי בלבד, וטוב לשטוף אותם במים חמים עם חומר ניקוי, בכדי שאם יישאר חמץ בפינות הוא ייפגם מאכילה.
יג. אחרי הניקוי טוב לצפות את המדפים בניר חדש.
יד. ברזים צריכים ניקוי ועירוי מים חמים.
טו. גביע קידוש והצלחת שלו צריכים הגעלה בגלל פירורי הלחם המתערבים לפעמים ביין על השולחן.
טז. בקבוק תינוק טוב להחליף, כיון שהוא בולע חמץ רותח, ואם רוצה להכשירו צריך הגעלה בכלי ראשון.
יז. מימיה אם השתמשו בה בחמץ ממש צריכה הגעלה. ואם לא השתמשו בה בחמץ, די בשטיפה.
יח. בית מימיה העשוי בד צריך להופכו ולנקותו היטב במים עם סבון.
יט. תרמוס צריך פירוק, ניקוי ועירוי רותחין, אמנם אם השתמשו בו בחמץ ממש אי אפשר להכשירו כיון שדינו כדין כלי זכוכית.
כ. שיניים תותבות מנקים היטב ואח"כ מכשירים במים חמים בכלי ראשון או כלי שני.