הלכות ערב פסח
אכילת חמץ ומצה
א. בערב פסח מותר לאכול חמץ רק עד שליש היום, והיום נחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים שהוא י"ח דקות אחרי השקיעה, ומותר בהנאה עוד שעה זמנית אחת.
ב. יש לנקות את השינים ולהדיחם היטב בערב פסח אחרי שגמר לאכול חמץ. ומי שיש לו שינים תותבות, צריך לרוחצם היטב במים חמים כאלו שלא יתקלקלו, וינקה היטב שלא ישאר בהם חמץ אפילו בחורים ובסדקים. ואח"כ יערה עליהם מים חמים לפחות מכלי שני.
ג. אסור לאכול מצה בערב פסח. וכתב הרמב"ם: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב פסח, כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב, ומי שאכל מצה בערב הפסח, מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו". (יש שאינם גורסים "עד שתצא נפשו"). מכיון שלדעת הרמב"ם הלכה זו חמורה ביותר, צריך להתרחק מכל האופנים של אכילת מצה בערב פסח. ולכן אין לאכול מצה מבושלת בערב פסח, אם ניכרת צורת המצה.
ד. יש הנוהגים לא לאכול מצה ל' יום קודם הפסח, ויש הנוהגים מר"ח ניסן. מהדין איסור אכילת מצה הוא בערב פסח ביום, ואנו נוהגים לאסור אכילת מצה מהלילה, מזמן בדיקת חמץ.
ו. ילדים וילדות שמבינים את סיפור יציאת מצרים, אסור לתת להם לאכול מצה בערב פסח.
ז. מותר לאכול תבשילין שעושין ממצות שנטחנו יום קודם ערב פסח. ודוקא מקמח מצה שנטחן לפני ליל ערב פסח, שלא היה עליהם שם "מצה" בערב פסח. וטוב לבשלם לפני ערב פסח.
ח. "שלוש שעות זמניות" לפני השקיעה בערב פסח אסור לאכול תבשילין מקמח מצה וכד' כדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון ואם האדם רעב יאכל מעט פירות או בשר ודגים. ויזהר שלא ימלא כרסו מהם.
עשיית מלאכה
א. יש מקומות שנוהגים לא לעשות מלאכה בערב פסח לפני חצות.
ב. מחצות היום ואילך אסור בעשיית מלאכה. ואינו מותר לעשות רק מה שמותר לעשות בחול המועד. כגון דבר האבד, או מלאכה שאינה מעשה אומן ויש בה צורך הפסח, וכן פועל עני שאין לו מה לאכול, יכול לעבוד אחר חצות. וכן מותר למכור ולקנות אחר חצות וטוב להחמיר משעת מנחה קטנה ולמעלה.
ג. נוהגים להקל ולהתגלח בבית במכונה אחר חצות וטוב להתגלח קודם חצות.
ד. צריך להסתפר ולקצוץ הצפרנים קודם חצות. ואם שכח, יכול לקצוץ צפרניו גם לאחר חצות. אבל להסתפר, אסור כי אם ע"י גוי.
ה. מותר לצחצח נעלים בערב פסח אחר חצות, מותר לגהץ או לתקן בגד שנקרע קצת לצורך החג.
ו. נהגו להתיר לעשות את כל המלאכות בערב פסח אחר חצות על ידי גוי.
ז. אם חל ערב פסח בשבת, מותר לעשות מלאכה בערב שבת אחר חצות, אך לא אחר זמן מנחה קטנה (כשלוש שעות לפני צאת הכוכבים).
הכנת אוכל
א. כשמכינים אוכל או קונים בשר לצורך החג אסור לומר "בשר זה לפסח", שנראה כאילו מקדיש אותו לקרבן פסח, אלא יאמר "בשר זה ליום טוב". ויש מחמירין שלא לומר כן על כל דבר הצריך שחיטה. אמנם בשאר דברים שאין בהם קורבן כמו דגים או מרור וחרוסת וכד' אין חשש. וטוב שירגיל האדם את עצמו לא לומר על מצרכי אוכל שהם "לפסח".
ב. את עלי החסה ועלי הכרפס יש להניחם פחות מדקה בחומץ חזק כדי שהתולעים יופרדו מהם, וישטפם יפה, ואח"כ בודקם בעין בדיקה טובה. אולם אין להשהות אותם בחומץ זמן רב, ואם שהו בחומץ חזק או במי מלח עזים למעלה מחמש דקות, יעשו שאלת חכם. ואין לשרותם במים עשרים וארבע שעות. ויניחום עטופים בנילון במקרר, ויש מקילים לעטוף אותם בבד רטוב. וכיום שיש בשוק חסה המוחזקת ללא תולעים מישובי גוש קטיף יש חיוב לקנות חסה זו, ולא לסמוך על בדיקת עין. ובפרט בזמן כזה שיש צורך בכמות גדולה, ואעפ"כ ישטוף וירחץ את החסה לפני החג.
הכנות לסדר
א. מצוה על כל אדם לטהר את עצמו ברגל, ולכן יטבול במקוה בערב חג, וטוב לכוין שתהיה טבילתו אחר חצות או כשעה קודם חצות.
ב. יסדר שולחנו מבעוד יום וילך מוקדם לבית הכנסת ויקרא שם את סדר קורבן פסח וכן נוסח ר"ש מאוסטרופולי וע"ב מסעות. ויכול לקרוא אותם גם בביתו לפני מנחה. ונהגו לקרוא סדר קורבן פסח אחרי תפילת מנחה. אך אין זה מעכב. ויכול לקרוא לפני מנחה.
תענית בכורות
א. נהגו הבכורות לצום בערב פסח, בין בכור מאב ובין בכור מאם. אמנם בנות בכורות לא נוהגות להתענות.
ב. כיום נהגו הבכורות להשתתף בסעודת מצוה של סיום מסכת, ואוכלים שם "כזית" ואחר כך אוכלים כל היום כמו כל אדם בערב פסח. וצריכים לשמוח בסיום ולהבין מה שאומרים שם.
ג. טוב שהבכור יסיים בעצמו מסכת אם הוא בר אוריין.
ד. כל סעודת מצוה שהבכור משתתף בה פוטרת אותו מתענית ולכן אם הבכור משתתף בסעודת ברית, פדיון או שבע ברכות וכד' פטור הוא מהתענית. אמנם לא יאכל עד שיהיה בסעודת המצוה.
ה. כשחל ערב פסח בשבת, מקדימים הבכורות להתענות ביום חמישי דהיינו י"ב בניסן, ויעשו את הסיום ביום חמישי בבקר.
ו. בכור שצם ביום י"ב (כגון שחל ערב פסח בשבת), אסור לו לאכול עד שיבדוק החמץ, אולם מותר לו לטעום מיני מזונות או פירות לפני הבדיקה כדי שיבדוק בישוב הדעת.
ז. גם הנולד אחר הנפלים צריך להתענות.
ח. יש אומרים שכל זמן שהבכור קטן האב מתענה במקומו, ואין נוהגים כן. אלא נוהגים לחנך את הקטן שיסיים מסכת משניות או גמרא לפי כוחו או שילך לשמוע סיום מסכת.
ט. בכור המתענה, אומר בתפלת המנחה "עננו". ואם הם כמה בכורים ומתפללין בצבור, לא ירד בכור לפני התיבה, כי אין לומר "עננו" בחזרת התפלה בקול, כיון שהוא חודש ניסן.
י. נוהגים להקל בשעת דחק להשתתף בסיום לימוד מסכת משניות עם פירוש, וישתדלו השומעים להבין הסיום ולכל הפחות להשתתף בשמחה. ונהגו היום להקל לאכול כזית עוגה מסעודת ה"סיום מסכת" כדי להיפטר מהצום ולא עושים סעודה ממש. וגם אלו יקפידו להיות בסיום ולא לקחת מהסעודה לבכור הנמצא בבית.
מצת מצוה
א. "מצת מצוה" שהיא המצה שיוצאים בה ידי חובה בלילה הראשון של פסח, צריכה להיות מצה שמורה משעת קצירה. וכדאי שתהיה עבודת יד. ואם אין לו מצה עבודת יד, יקח מצת מכונה שמורה. ואם אין לו, יקח מצה רגילה.
ב. מצוה מן המובחר לאפות "מצת מצוה" בערב פסח אחר חצות. שהוא זמן הקרבת קרבן פסח, ומכל מקום אין זה מעכב. ונוהגים לקרוא את ההלל בעת אפיית "מצת מצוה" בערב פסח כדרך שהיו קוראים את ההלל בעת הקרבת קרבן פסח.
ג. כשאופין "מצת מצוה" בערב פסח אחר חצות, טוב לבטל לפני הלישה בפירוש את הפירורים שיפלו שהם נעשים חמץ. ויאמר "אני מבטל ומפקיר את כל הפירורים שיפלו ואת כל הבצק שידבק בכלים".