הלכות ספירת העומר
א. "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה". וקבלו רבותינו ז"ל שהשבת האמורה כאן היא יום טוב שגם נקרא בתורה שבת. והוא יום טוב הראשון של פסח. ולכן במוצאי יום טוב ראשון של פסח, מתחילין לספור ספירת העומר. עד גמר שבעה שבועות.
ב. הזוהר הקדוש הפליג מאוד בחשיבות ספירת העומר וז"ל: כל בר נש דלא מני חושבנא דא אינון שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא (לזכות לטהרה זו) לא איקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא. ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא. [אמור צו].
ג. יש אומרים שחצי שעה לפני זמן ספירת העומר היינו חצי שעה קודם השקיעה אסור לאכול ארוחה קבועה ורק אכילת עראי של פחות מכביצה פת מותרת. ואם התחיל לאכול, יש אומרים שבהגיע הזמן חייב להפסיק ולברך ולספור, ויש אומרים שאינו חייב להפסיק. וטוב לברך ולספור ואחר כך להמשיך ולאכול.
ד. מותר לכתחילה לטעום פירות וכד' לפני ספירת העומר.
ה. נוהגים לומר "לשם יחוד" לפני ספירת העומר, וצריך לשים לב ביום האחרון של ספירת העומר שלא לומר את הפסוק "וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה", ואם אמר יכול לספור ואין בכך כלום.
ו. לפני ספירת העומר של היום הראשון מוסיפים סדר "קצירת העומר" ויהי רצון הכתוב בסידורים.
ברכה
א. מצוה על כל אחד ואחד לספור לעצמו כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם. אמנם אם כיון לצאת בברכה ובספירה של מישהו אחר, והמברך כיון להוציאו יצא ידי חובה.
ב. אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר.
ג. צריך לברך ולספור מעומד, ובדיעבד אם ספר בישיבה יצא ידי חובה. זקן או חולה שקשה להם לעמוד, יכולים לספור לכתחילה בישיבה.
ד. לכתחילה קודם שיברך, צריך שידע על מה הוא מברך, דהיינו שידע כמה ימים הוא בספירה. ובדיעבד אם לא ידע ופתח ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחברו, יצא.
זמן
א. המצוה היא לספור תיכף בהתחלת הלילה אחר צאת הכוכבים, ובדיעבד יכול לספור עם ברכה כל הלילה עד עלות השחר.
ב. אפשר לספור גם לפני תפילת ערבית, ובלבד שתהיה אחרי צאת הכוכבים ויש מקפידים לספור אחרי התפלה, ואם חושש שישכח יכול לספור גם לפניה.
ג. יש הנוהגים לספור אחרי קדיש תתקבל שלאחר עמידה של ערבית, ומנהג ירושלים לספור אחרי עלינו לשבח.
ד. במוצאי שבת ויו"ט סופרים את העומר קודם הבדלה, כדי לאחר יציאת היום.
ה. צאת הכוכבים הוא שמונה עשרה וחצי דקות אחר השקיעה. אך ראוי להחמיר ולספור בצאת הכוכבים ממש שהוא ודאי לילה, וזה כעשרים וחמש דקות אחר השקיעה.
ו. מי ששכח כל הלילה ולא ספר, יספור ביום בלא ברכה, ובלילות שאח"כ יספור בברכה. ואם שכח גם כל היום, יספור אח"כ בכל הלילות בלא ברכה.
ז. מי ששכח לספור בלילה יספור ביום לפני השקיעה בלי ברכה, אפילו אם התפלל כבר ערבית, יספור ספירת היום שעבר בלי ברכה, ויכול בשאר הימים לספור כדינו.
ח. נוהגים לספור בשחרית את ספירת העומר בלי ברכה.
ט. אם נזכר אחרי השקיעה לפני צאת הכוכבים יספור מיד בלי ברכה, ויש מחלוקת אם יכול לספור בשאר הימים עם ברכה ונוהגים להקל בזה ויכול לספור בשאר הימים עם ברכה.
_
ספירת הש"ץ
י. נהגו שהש"ץ מברך תחילה וסופר ואח"כ יברכו הקהל. וצריך שיכוונו הקהל שלא לצאת ידי חובה בברכת הש"ץ.
יא. יש עדות שנהגו שהש"ץ מברך וסופר אחרי הציבור בכדי שלא יסתפק להם שמא מוציא הש"ץ את הקהל ידי חובה.
יב. מי שאינו יכול לברך בגלל ששכח לספור יום אחד יכוין לצאת ידי חובתו בברכת הש"ץ. וטוב שתמיד יכוין הש"ץ בפירוש להוציא בברכתו ידי חובה רק את מי שלא יברך.
אחרי הספירה
א. טוב לכוין אחר הספירה בכל לילה בתיבה אחת ממזמור "למנצח בנגינות אלקים יחננו" וכן לכוין לאות אחת מפסוק "ישמחו וירננו" ולאות אחת מתפילת "אנא בכח" וגם יכוין לספירה של אותו לילה. ולפי זה יכוין בלילה הראשון לתיבת "אלקים" של המזמור, ולאות "י" של "ישמחו", ולאות "א" של "אנא בכח", ולספירת "חסד שבחסד".
ב. לאחר הספירה יאמר "הרחמן הוא יחזיר לנו" וכו' ויאמר "אנא בכח" כולו, וכן "למנצח בנגינות" כולו, וטוב לאומרו בצורת המנורה. שכח או טעה
ג. מי ששכח לספור בלילה יכול לספור כל היום עד השקיעה בלי ברכה. ולמחרת יכול הוא לספור עם ברכה כרגיל.
ד. אם שכח לספור פעם אחת בלילה וביום, שוב אינו יכול לספור בברכה. אמנם בלי ברכה הוא חייב לספור. וטוב יעשה אם ישמע את הברכה מחבירו שיכוין להוציאו ידי חובה או משליח ציבור. אם אין מי שיכוין להוציאו יברך ללא שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בליבו.
ה. אם טעה ומנה בלילה אחד מספר אחר. אם נזכר במשך הלילה יספור כראוי עם ברכה. ואם נזכר במשך היום יספור כראוי בלי ברכה ולמחרת יספור עם כולם בברכה. אמנם אם לא נזכר עד הלילה שאחריו אינו יכול לספור עם ברכה. ודינו כמי שלא ספר.
ו. הטועה בספירת העומר בספירת השבועות, ואת מספר הימים מנה כראוי, יכול להמשיך לספור מכאן ולהבא בברכה.
ז. מי ששכח לספור את העומר בליל ל"ג בעומר, אך הזכיר בשיחה עם חביריו ש"היום ל"ג בעומר", יוכל לספור אחר כך בברכה על סמך זה.
ח. יש נוהגים להזכיר את העומר במכתבים וכותבים בראש המכתב "היום כך וכך לעומר". ויש כותבים "יום כך וכך למ"ט מונים". אם כתב כן במכתב ושכח באותו יום לספור, יש אומרים שיוכל להמשיך ולספור בברכה.
בעיות שונות
ט. אם ספר ולא בירך יצא ידי חובה. ולכן אם שואלים אותו בין השמשות או אח"כ כמה מונים היום, יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו כמה מונים היום, יש אומרים שאינו רשאי לברך אח"כ על הספירה.
י. אם אמר לשואל ימים או שבועות בלבד כגון שביום השביעי אמר לו "היום שבוע אחד", אינו יכול לחזור ולספור באותו ערב עם ברכה, ויספור בלי ברכה. ויש מחמירים גם בין השמשות, אמנם לכתחילה יש להיזהר מ"פלג המנחה". אך אם אמר לחבירו לפני "פלג המנחה" יכול להמשיך ולספור בברכה.
יא. יש מקילים שאם לא אמר לו "היום כך וכך" יכול לחזור ולספור בברכה. ויש מקילין עוד שאפילו אמר "היום כך וכך" אך לא התכוין לספור יכול לספור באותו ערב בברכה.
יב. אם לאחר שבירך ספר בראשי תיבות "היום ג' ימים" ולא "היום שלשה ימים" אינו צריך לחזור ולברך. אמנם יחזור וימנה בלא ברכה. ואם לא חזר ומנה אף על פי כן יכול לספור בשאר הימים בברכה. לכן יש להזהר במיוחד בערב ל"ג בעומר שלא יזכיר ל"ג בעומר עד שיברך ויספור.
יג. וכן אם בירך על דעת לספור ארבעה ימים, ולאחר שבירך נזכר שצריך לספור חמשה, סופר חמשה ואינו צריך לברך שנית. וכן אם טעה בספירה, כגון שהיה צריך לומר ששה ימים ואמר חמשה ימים, אם נזכר מיד, סופר כראוי ואין צריך לברך שנית, אבל אם הפסיק יותר מכדי דיבור, צריך לברך שנית.
יד. אם בעת הברכה ידע את היום הנכון ורק בספירה טעה יש אומרים שאינו חוזר ומברך. ויש חולקים ולכן יברך ללא שם ומלכות ורק יהרהר שם ומלכות בליבו ואחר כך יספור.
טו. מי שמסופק מהו יום הספירה הנכון ואין לו אפשרות לברר, לא יברך ויספור מספק, כיון שאין שום משמעות לספירה מספק. ואם ספר בלא ברכה, ונתברר לו למחרת שנכון ספר, יכול להמשיך ולספור בברכה.
חייבים ופטורים
א. נשים פטורות מספירת העומר, וע"פ הסוד אין להן לספור כלל.
ב. ילדים. מצוה לחנך את הילדים הקטנים לספור ספירת העומר. ויספרו בברכה. ואם שכחו מלספור יום אחד ימשיכו לספור בלי ברכה כמו גדולים.
ג. קטן שהגדיל בתוך ימי הספירה, ונעשה ל"בר מצוה", והקפיד לספור ספירת העומר לפני היותו בר מצוה מידי יום ביומו, ימשיך לספור אחרי היותו בר מצוה.
ד. אונן שמתו מוטל לפניו, פטור מכל המצות שבתורה. מי שהיה אונן בלילה לא יספור בלילה אלא יספור בלא ברכה ביום לאחר קבורה. שאר הימים יספור בברכה. ואם הוא יודע שגם במשך היום ישאר אונן, יספור בלילה בלא ברכה ושאר הלילות יספור בברכה. וישתדל לספור אחרי שמסר את מתו לאנשי החברא קדישא.
מנהגי אבלות בספירה
א. בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא ל"ג יום, ולכן נוהגין בימים אלו קצת אבילות שאין נושאין נשים ואין מסתפרים. ויש חילוקי מנהגים בימים אלו. אנו נוהגים לא להסתפר או לישא אשה עד ל"ד בעומר בבוקר. כמו כן לא שומעים בימים אלו שירים בכלי נגינה או ברדיו.
ב. נישואין. גם אלמן הנושא אלמנה לא ישא עד ל"ד בעומר. אמנם מותר להחזיר גרושתו אפילו לפני ל"ג בעומר.
ג. שידוכים. מותר לעשות שידוכים (אירוסין) ולעשות סעודה. רק שלא ינגן בכלי נגינה ולא ירבה בריקודים ומחולות.
ד. מי שהגיע למצוות בימי הספירה עולה לתורה ויכולים לעשות לו גם סעודת בר מצוה ולשיר לכבודו בפה אך לא בכלי נגינה.
ה. שירים. יש להזהר עד ל"ג בעומר שלא לשמוע שירים מהרדיו או מטייפ אף שהם שירי קודש.
ו. תספורת. נוהגים שלא להסתפר עד יום ל"ד בעומר שאז פסקו מלמות. ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר. אלא אם חל יום ל"ג בעומר ביום שישי מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
ז. אין להקל ולהסתפר ביום ו' אם חל ל"ג בעומר במוצאי שבת.
ח. מי שהוא בעל ברית, אבי הבן הסנדק או המוהל מותר להסתפר בספירה. אמנם רבינו האר"י ז"ל נהג שלא לגלח ראשו כל ימי הספירה עד ערב חג השבועות. ולפי זה אפילו חתן ביום חתונתו או בעל ברית לא יגלח בכל ימי העומר.
ט. הסנדק הוא התופס את התינוק בשעת מילה המוהל ואבי הבן מותרין על פי ההלכה להסתפר ולהתגלח ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבית הכנסת. אמנם מנהג האר"י שלא להסתפר כלל.
י. ציפורנים. נטילת הציפורנים מותרת בכל ימי העומר.
יא. שהחיינו. בימים אלו שממעטים בהם בשמחה, יש נוהגים שאין מברכים "שהחיינו" לא על בגדים ולא על פירות, ויש נוהגים שלא מברכים "שהחיינו" על בגדים אבל מברכים על פירות. ולמנהגים אלו מותר לקנות בגדים חדשים וללובשם אח"כ. יש שאין נוהגים בחומרא זו כלל ומברכים "שהחיינו" על כל דבר וכן נוהגים.
יב. מלאכה. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל ימי הספירה משקיעת החמה עד לאחר ספירת העומר, ורמז לזה שנאמר שבע שבתות, מלשון שבות, שבזמן הספירה דהיינו משקיעת החמה ואילך יש לשבות ממלאכה עד לאחר הספירה ויש טעמים נוספים לכך.